60איך זה קשור אליי ? שבוע שעבר כן, כן מתחת לרדאר הייתי בן 60 עזבו אתכם מקלישאותמרגיש הרבה יותר צעיר וכזהלא ממש. מצד שניאמרתי לאהובתי באמצע טיולשלא הייתי חוזר מילימטר אחורהולא שאין לי מלא זכרונות טוביםמהרבה תקופות יפות בחיים. הוא גם לא הגיע בהפתעה גיל 60.יפה יפה ובאופן עקביהוא שולח לי תזכורותפעם בכמה זמןשום דבר […]
לכתוב כדי לנכוח
לקח לי שנה וזה מוגזם אין לי תשובה טובה לעניין הזה מעבר להלקאה עצמיתמה עובר לי בראש ?האמת לא הרבה בטח לא משהו בונה.שאני עצלןשאני לא רצינישזה לא באמת היה כזה משמעותי כל העניין הזהלהמשיך, נראה לי הבנתם את הקו המנחה, לא ? תוסיפו לזה שהתואר בלוגרנעשה עניין די תיאורטי בשנה האחרונהותקבלו את הדבר הכי […]
נמל הבית שלי
כבר כמה שנים שאני חי ברווח ברווח בין מה שהיו חיי פעםלמה שהם עדיין לא.לפעמים אני מדמה את עצמי לרב חובלשעלה על האוניה ויצא פעם אחרונה מנמל הביתעוזב את המקום שאליו יתגעגע תמיד אך לא ישוב לעולם.האוניה מתרחקת לה לאיטהקו החוף שהיה ביתי כל כך הרבה שנים הולך ומתרחקהריחות, האנשים הקולות הופכים לזכרונותכאלו שמטשטשים להם […]
לכתוב את הפצעים שלי
מפגש 9 , סדנת כתיבה, שלי מרכוס. פעם ראשונה שלי בסדנה אינטנסיבית שכזאת.שבוע אחרי שבוע אנחנו נפגשיםשולחן עץ ארוך, מים ותה תמיד על השולחןהצד הקולינרי משתנה כל שבוע7 נשים 2 גברים.מין היכרות מהוססת, מדודה שכזאת.כמו שהיא מגלה ככה היא גם מסתירה.אני מרחף וצף בתוך כל הסיטואציה החברתית הזאת.מודה, אפילו את השמות אני לא תמיד זוכר […]
5 דברים שלמדתי משבלול
1 – הבית שלו איתו כל הזמן. איזה זה כיף לו לשבלול שהוא יודע שבכל דקה שבא לו להשתבלל הוא יכולכמה כח יש בידיעה הזאת שהמקום הבטוח שלו כל הזמן איתוזה בטח נותן לו הרבה ביטחון.קצת מאיט את הקצב, עם זה אי אפשר להתווכחמצד שני כל מה שהוא צריך שיגן עליו כל הזמן איתו.תארו לכם […]
צימצום
לולא ידענו כל מה שמבחוץ היינו פשוט שמחים במה שיש בפנים.
תקשורת נשית vs תקשורת גברית
פיצול אישיות ככל שאני מתבגר ושם לב לעצמי יותראני מגלה שאני מחבב כנראה את המצב הזה.״מחבב ״ – איזו מילה חביבה – מה שכן לא בטוח שהיא בול מתאימה.יש בי משהו שמסרב ללכת עם הזרם, אולי כי נולדתי ישר להיות חלק מהזרם.כן, שוב הגענו ״ללינה המשותפת״ככה זה הניסוי הזה, לא נגמר אף פעםהוא התחיל 3 […]
דברים שמביאים לי שמחה
אני רוצה לכתוב על דברים שמביאים והביאו לי שמחה בשנה האחרונה. השמחה הזאת לפעמים היא מאוד שמחה ולעיתים היא מהולה, לעיתים בכאב,לעיתים בגעגוע…
אני והים
לקח לי הרבה שנים להבין ים תיכון הוא כל מה שים סוף לא. ואני שקשה לי עם שינויים – ככה קשה לי איתו, עם הים התיכון. החול, הגלים, האנשים, ההמולה.
זמן זיתים
לא סתם נשאבתי לדימויי נהר ורפטינג בפוסט הזה. לעיתים היה נדמה לי שאני יכול להרגע שאין יותר אשדות סוערים בפתח ואז, דווקא אז כשהיה לי נדמה ש…











