הפוך גוטה, הפוך.
האתגר: רגע של איוורור וגיבוש בשיא הלחץ
המפגש עם מחלקת הנהלת החשבונות של גניגר נקבע לתקופה הכי עמוסה של הצוות – סוף השנה. בשיחת ההכנה עם מרב, היה ברור שהמטרה המרכזית היא גיבוש מחלקתי ויצירת רגע של איוורור “בשביל הכיף”, כדי לתת לצוות הפוגה נחוצה בתוך הלחץ היומיומי. האתגר בסדנה הזו היה הפוך מהרגיל: במקום לצלול לקשיים הארגוניים, בחרנו להזיז את הפריים הצידה ולהתמקד באתגר אישי של כל אחת מהמשתתפות.
התהליך: 3 צעדים לדיוק האתגר האישי
בשל מגבלת הזמן, דייקנו את העבודה לשלושה שלבים ממוקדים מתוך מודל “5 הקליקים”. המעבר לשיח על ה”אני” איפשר לצוות להיפתח בצורה עדינה:
הפריים האישי (Frame): הגדרה של מה שמעסיק אותי כרגע כפרט, מעבר למטלות המשרדיות.
פוקוס (Focus): זיקוק הנושא המרכזי שבו אני בוחרת להתמקד כרגע.
חשיפה (Exposure): מיפוי המשאבים והזמן – את מי אני צריכה לצדי כדי להתמודד עם האתגר הזה, וכמה זמן התהליך הזה אמור לקחת.
התהליך: קופסת הזיכרונות
כל משתתף בחר אלמנט דרכו רצה להביע תודה
קשר אותו לתמונה מאוסף הדימויים שהבאתי לשולחן.
הייחודיות של הערב הייתה בתוצר הסופי:
כל הלוחות האישיים נאספו לתוך קופסת זיכרונות מעוצבת.
הדירקטורים יצאו הביתה עם מתנה מוחשית
המכילה עשרות נקודות מבט ורגעים אנושיים
שיישארו איתם זמן רב אחרי שהערב יסתיים.
התוצאה: כשאתגר אישי הופך לקול של הצוות
הקסם קרה כשאחת המשתתפות בחרה להציף נושא שמעסיק רבות מאיתנו: איזון בית-עבודה. דרך הדימויים שהיא בחרה, היא הצליחה לבטא בקול רם את המחשבות של שאר חברותיה לצוות. פתאום, בתוך חדר מלא במספרים ודוחות, נוצר מרחב לשיתוף כנה ואמיתי על החיים שמעבר לעבודה.
הצילום והדימויים איפשרו תקשורת מסוג אחר – כזו שאינה דורשת “עומק דרמטי” כדי לגעת, אלא פשוט הקשבה. הסדנה הסתיימה בדיוק כפי שקיווינו: רגע של גיבוש, איוורור וטעינת אנרגיה מסוג אחר, בדיוק בזמן הנכון לתחילת שנה חדשה.
