אחח, פריז פריז.

20 שנה ויותר לא הייתי בפריז
וכשהייתי הייתי על תקן המטייל המורעל
זה שחייב בשבוע אחד לרוץ מכנסיה למוזיאון
בין ויטראז,לפומפידו, למגדל של הנוטרדאם.
הרבה לא נשאר מהמטייל המורעל ההוא
גם לא מהמגדלים של הנוטרדאם.

לפני חודשיים וחצי בערך טלפון
על הקו שלומית אופיר
על הפרק – הקמפיין החצי שנתי שלה.
אף אחד לא הכין אותי למשפט הפתיחה שלה
״נורא בא לי לצלם השנה בפריז״
מי אני שאשבור לה את החלום
נהפוכו אני פה כדי להגשים לה אותו
הגלגלים בראש שלי כבר התחילו להסתובב
אך פריז, פריז רק מלדמיין נהיה לי חיוך בעיניים.

תחילת יולי כבר היינו על המטוס
ואחרי 4 שעות ואוכל מטוסים
שיש לי חיבה מיוחדת ומוזרה אליו
כן, כן נחתנו בפאריז.
אחר הצהריים כבר שוטטתי לי
ברחובות הציוריים בין כיכר רפובליק , המארה בואכה הסיין.
20 מעלות, עננים בשמיים
כל חלון ראווה תענוג כל רחוב בונבון.

למחרת אנחנו כבר בסיור לוקיישן
מפיקי כל העולם, אתם מוזמנים להשתחוות
מה שעשתה שלומית אופיר קטנת הגוף
היה בית ספר להרבה הפקות בחו״ל
שכבר הספקתי להיות בהן בחיים.
מדובר בבולדוזר שלא רואה ממטר
בשקט בשקט היא השאירה לכולם אבק.

יום הצילום התחיל לא משהו….

בחוץ אפרורי ומטפטף
ובפנים דוגמנית מהממת עם מזרק אחד יותר מדי בשפתיים.
את המתח בדירה בה התארגנו
היה אפשר, איך לומר לחתוך בסכין.
למי שלא מכיר אותי, אז באופן כללי
אני המבוגר האחראי, האבא של כולם.
אז אמרתי שיהיה בסדר
ובאמת היה בסדר.

יום שלם שוטטנו בין הסמטאות ליד תעלת הסן מרטין
ועד לגשר קארל הגדול והטור אייפל הכל כך מפורסם
לא פספסנו בדרך גם בית קפה בצבעים של גלידה
שייש בו סטייל כמו שייש רק בפריז.
וכן היינו רק אנחנו צוות קטן עם חלום קצת יותר גדול
ולא הייתה לנו חברת הפקה מקומית
ולא עוזרי איפור ושיער וצלם.
הייתה לנו שלומית אופיר אחת שייש לה טורבו ב….
וזהו יותר מזה לא צריך.
וכן גם קצת טיפטף, והייתה גם קצת רוח
שהתאימו לנו בול לקטלוג חורף פריזאי שכזה.

אה, עוד לא דיברנו על האוכל…
על הבאגטים והקרואסונים הגבינות המסריחות
והירקות הטריים טריים וארוחות הערב,
אך עד עכשיו החייך שלי מתענג.
וכן על הדרך גם עשינו בדיקות קורונה
וכמעט פספסתי את הטיסה
והטיסה איחרה בשעה ובארץ כבר נגמרו הרכבות הביתה
ותמר הייתה צריכה לבוא לקחת אותי מנתב״ג
ולמחרת כבר הייתי בדרך לשתי סדנאות בעיר הבה״דים.

אחרי 4 ימים בפריז , למי אכפת

אני נשארתי עם הטעם של עיר האורות הכל כך מיוחדת הזאת
וכל מה שאני חושב עליו מאז
הוא מתי כבר אוכל להיות בפריז עם תמר
תמיד הייתי בחור רומנטי ושם עוד לא היינו – הגיע הזמן לא ?

על ההפקה והסטיילינג – שלומית אופיר 
 על האיפור והשיער – ענבל מסס
 דיגמנה ביופי פריזאי לחלוטין – מנון צימרמן