להיות הבת של….
אני שנים הייתי הבן של…
הבן של לבקו מיטבתה
מתישהו העניינים התהפכו
אני עדיין תמיד גאה להגיד שאני
הבן של לבקו מיטבתה
והוא משוויץ שהוא אבא של – עדו לביא.
לא מזמן צילמתי את שירה גוטמן קורן
וכן היא כמו שאתם בטח יודעים
היא ה ״בת של ״ משני הצדדים
גלית גוטמן מצד אחד וזיו קורן מהצד השני.
עניין קצת מורכב העניין הזה לא ?
מין משא כזה לחיים
התמודדות מורכבת ולא פשוטה לפעמים
בתוכה לומדים לצמוח
להיות מי שאת.
עכשיו תכניסו לכל המשוואה הזאת
יום צילומים לקמפיין של מירית רודריג
כשאבא צלם ואמא דוגמנית
היום צילום הזה בטח מלווה במטען לא קטן לא ?
מה שתענוג אמיתי בתוך כל המורכבות הזאת
זה ששירה כבר ממש יודעת לעמוד לבד על הרגליים
יש לה קול נמוך ורציני
ניגוד משעשע לפעמים לאופן שבו היא לוקחת את החיים
שזה אומר, בדיוק בקלילות הרצויה לגילה.
יש לה ליין תכשיטים שהוא רק שלה
מג׳נגלת את החיים כמו אחת שיודעת עליהם
כבר דבר אחד או שניים.
אם היו בה חששות ביום צילום הזה
בכל זאת היא הרי הבת של…
אי אפשר היה להבחין בהם על סט הצילום
ואפילו אמא אחת שהיא גם קצת כבר ה ״אמא של״
לא ממש הלחיצה את העלמה.
אין ספק שהמקצוענות של ההורים שלה
פשוט זורמת אצלה בורידים.
אני מכיר את שירה בערך מגיל קצת וכלום אני חושב
ואיזה תענוג זה היה לעבוד איתך הפעם
לא בתור הבת של
אלא בזכות מי שאת.
