היה לי בדמיון משהו אחר לגמרי.

רק אני והוא תרמילים על הגב { סוף סוף הgregory שקניתי יתאמץ קצת } – טרק באירופה, אלפים, פירנאים – בונדינג יחיד במינו של אב ובנו.
אז זהו שלא.

אלון המתבגר שלי היה השנה בן 13 ועכשיו תורי לנסוע  – כשהתחלנו לזרוק לחלל האויר יעדים, מחשבות ,כיוונים הוא , המתבגר בעיקר אמר לא.
לא כי הוא התלבט או כי הוא בגיל ההתבגרות. הוא ידע מראש מה הוא רוצה .
לקח לו קצת זמן ואומץ להוציא את זה – משחק  N.B.A – את זה אני רוצה לבר מצווה.

אני פולני ידוע, ישר מתחיל לגלגל מספרים בראש, ארה״ב, לפחות שבוע – בקיצור סיפור יקר. למזלנו סבתא ברוריה עדיין דואגת לנו ממרומים ובקיצור עניין המימון נפתר.

וחוץ מזה בסך הכל כמו שאמא שלי נוהגת להגיד – ״אני דיי מרוצה מהמצב״ – אני כל כך אוהב את ניו יורק – מכל הערים בעולם היא הפייבוריטית שלי .
כבר 12 שנה לא היייתי – בפעם האחרונה טסתי ביום שאובמה נבחר בפעם הראשונה – התמונה של המוני אמריקאים עומדים בתור לקלפיות בסדר מופתי , הולכים לעשות היסטוריה ולבחור לראשונה נשיא אפרו אמריקאי עדיין חקוקה בזיכרוני.

חוץ מזה בניו יורק יש את ג׳ול { וסקו ,ליה, עמי והלל} שזה אומר שגם שם בעיר הגדולה הזאת נרגיש בבית כמו בארץ, נקשקש בעברית, נקבל המלצות ובעיקר נרגיש הכי בנח בעולם.

שבוע עם מתבגר בניו יורק מעלה חששות מן הסתם , זה אחד על אחד 24/7 .
קיבלתי החלטה להיות שם איתו ורק איתו, בשבילו גם אם זה אומר לוותר על הביקור הקבוע ב״מכה של עולם הצילום״ – B&H.
למזלי בצד השני של המשוואה ניצב המתבגר הכי איזי גואינג בעולם.
לפני הנסיעה תמר אמרה לי ״ אני מקנאה כי אתה תהיה בניו יורק וכי תהיה עם ג׳ול אבל בעיקר כי תהיה עם אלון , הוא כזה כיפי הנער הזה״/
וזה כל כך נכון מדובר בילד צמא עניין ודעת, מרוצה מכל דבר, הכל טעים לו, תמיד הוא בוחר לראות את מה שטוב, ובצד זה הוא יודע טוב טוב מה הוא רוצה וממה הוא נהנה, ואם יש תוכנית { והייתה לו – מה עושים כל יום} חסר לך שלא תעמוד בה.

sub way

ריח הsub way בניו יורק הוא אחד האהובים עליי , פשוט גאוני הsub way הזה.
ביעילות ובבמהירות הוא מעביר אותך עולמות ויש רבים כאלו בניו יורק. אני אוהב לרדת בתחנה להגיח מתחת לפני האדמה ולצפות לבאות, למזג אויר שפתאום השתנה, לנוף האנושי הכל כך מגוון, לאופי הבנינים, לאוכל השונה בכל מקום.
במקביל הבליל האנושי בזמן הנסיעה- אין לא תחליף , אני יודע שלנעוץ עיניים זה לא מנומס ולא מקובל מצד שני הקרונות האלו הן מעבדה אנושית כל כך מרתקת שממש קשה שלא.

לצאת ממנהטן

בכל הפעמים הקודמות שלי בעיר כמעט לא יצאתי ממנהטן.
את גשר ברוקלין ראיתי רק ממערב ול up state נסעתי רק כדי לישון אי שם לפני 30 שנה
כן גם לי יש חלק בתעשיית ה mooving – עד היום אני שומר את החולצה של shleppers …
המתבגר לקח אותי לקוני איילנד בקור של 8 מעלות – אני אוהב מקומות כשהם ריקים מאדם, רק כך אפשר לשים לב לפרטים, לצבעים, לטקסטורות.
זכיתי גם להכיר את בושוויק – גרפיטי שלא מהעולם הזה ומפעל שוקולד קטן אבל שווה במיוחד שבו שתה המתבגר את השוקו הטעים בחייו ואת זה אומר מישהו  שעד היום זוכר בע״פ את המתכון ל 3000 ליטר של שוקו יטבתה עשוי מקקאו הולנדי משובח.

שוליים

אני אוהב לשוטט במקומות שהם השוליים , לאו דוקא המתויירים , יש להם אסטתיקה מיוחדת זנוחה אבל ייחודית, אלו גם המקומות שאני נהנה במיוחד לצלם בהם.
למצוא את היופי דווקא בשוליים במה שנחבא לעיתים מן העיין. אלו המקומות שאני נזכר כמה אני אוהב לצלם, כמה אני אוהב למצוא את הפריים, לחשוב על קומפוזיציה, פוקוס.
אני מצלם בנייד שלי, כבר מזמן איש חכם אחד אמר לי שהמצלמה הטובה ביותר שלך היא זאת שהכי זמינה.
כבר מזמן נטשתי את העדשות, את הרזולוציה הכי טובה. רוצה להיות קל במלוא המשמעות של המילה.

back to basic

לאכול בניו יורק יכול להיות עסק לא פשוט בכלל בעיקר יקר מצד אחד לא רציתי שהמתבגר יחסר דבר.
מצד שני – יש פה פוטנציאל נזילות כספית לא קטן.
Back to basic – פתרון יצירתי ואיכותי , חיפשנו את הבייגל הכי טעים את הפיצה שעליה לא כדאי לוותר, בוטנים מסוכרים זו תמיד חוויה שעושה טוב ללב וכן אכלנו גם סטייקים וסושי.
25 שנה אני מבקר את אותה סושייה קטנה ואיכותית, זאת שאם לא הגעת אליה ברבע שעה הראשונה כבר תצטרך לחכות בתור.
אני מכיר את הטעם ונהנה כל פעם מחדש אבל החיוך שעלה על פני המתבגר עת בלוטות הטעם שלו פגשו בפעם הראשונה סושי איכותי – החיוך הזה שווה הרבה.

ככר הזמנים

הרבה לפני שנסענו הושבתי את המתבגר על המחשב, פתחנו את google maps – תתחיל לסמן אמרתי לו, תחקור, תברר, תאסוף אינפורמציה – מה מעניין אותך, על מה לא תרצה לוותר כי בניו יורק גם אחרי שנים תמיד תמצא עוד מקום שווה שלא היית בו.
והוא יישב, סימן ותכנן הכין רשימות, לא ויתר לי שאשב גם, שלא נפספס, שנמצא הכל עד הסוף – שנשתה את העיר הזאת עד הטיפה האחרונה.
ואז באחד הערבים שהוא מקריא לי את רשימת החובה שלו וביניהם – ככר הזמנים… צחקנו – סוג של הברקה שייש רק בתמימות של מתבגר .
בניו יורק כבר שכללנו את זה וכמובן שלא ויתרנו על הפארק המרכזי , עיר הסינים . דיבור משלנו.

וכמובן היה את המשחק!

שיקאגו בולס מול הניו יורק ניקס – כשקניתי את הכרטיסים חצי שנה לפני עוד היו לי בתודעה השנים ההם בהן זה היה מאבק ענקים.
הענקים עדיין ענקים אבל בימינו זה היה מאבק תחתית. ועדיין איזה שואו – ההמנון, המעודדות, החולצות שנזרקות, הדי ג׳יי , המצלמות, ריקודי הקהל, שורת הסלבס… אין על האמריקאים – גדולים מהחיים !
בסוף גם הניקס ניצחו, כמובן שהיינו בעדם. עייפים אך מרוצים הגשמנו למתבגר חלום ולי ביקור נוסף בעיר האהובה עליי בעולם.

קינוח

אין כמו לקנח את העיר הזאת בתצפית מה empire state building, חצי שעה לפני שקיעה , השעה היפה ביום, רוח פרצים אבל הנוף, איזה נוף.
ואז לאט לאט מחשיך והעיר הזאת עוטה את שמלת הערב הכל כך נוצצת שלה. יש גבוהים ממנו מהאמפייר אבל אף אחד לא יפה ומיוחד כמוהו.

חזרנו הביתה, עם הרבה טעם של עוד. זכינו בזמן איכות עם ג׳ול סקו ליה עמי והלל. אכלנו קנינו, הלכנו כאילו אין מחר.
והעיקר זכיתי שבוע להיות עם המתבגר הכי חמוד בעולם. יפה מבפנים ומבחוץ, נער ששמח בחלקו, תמיד שואף למעלה ולא שוכח להגיד תודה על הכל ובעיקר לאמא שלו שהולידה אותו – החיבוק שלהם בשדה התעופה בחזרה היה מרגש לא פחות מהטיול כולו.

רוצים עוד ?

למיכל מנור, בלוגרת טיולים ועורכת המגזין ״רואה עולם״ יש בלוג מהמם שאם עוד לא גיליתם אותו אז תקליקו ישר בקישור,
ובתוך כל הבלוג המהמם הזה יש מקום מיחד לטיולים עם מתבגרים.
זה לא פשוט העניין הזה עם המתבגרים וטיול בחו״ל  יש בו מיקרו קוסמוס של כל היחסים איתם.
שמחתי מאוד שמיכל הסכימה לארח אותי בבלוג שלה .
אז למי שמתעתד בקרוב לנסוע עם המתבגר/ת לניו יורק – יש שם כמה המלצות שלי ושל המתבגר הפרטי שלי.
לא התיימרנו להקיף או להכיל, ניו יורק היא באמת מקום של אפשרויות בלתי מוגבלות. מקווים שתהנו ותמצאו שם עצות טובות.