בכובע אחר לגמרי שלי
אני צלם אופנה ופרסום
אפשר לומר מהבכירים בארץ
את הקמפיינים של שלומית אופיר אני מצלם כבר כמה שנים
יש ביננו קשר של לקוח/ ספק עם הרבה אמון.
את הקמפיין האחרון צילמנו בפריז בהצלחה רבה.
על הפרק קמפיין חדש שלה לקייץ הקרוב.
מזג האויר בארץ בד״כ נח לצילומי קייץ, גם בחורף
ברוב הימים יש שמש וחוץ מהיום הקצר ושעות האור המועטות
דווקא המצב פשוט יחסית.
הלוקיישן שנבחר – אכן נראה מהמם באביב/קייץ
באמצע ינואר הוא במצב לא משהו.
כמעט משתלה שלמה הבאנו כדי לשנות את המראה.
וכן יש תמיד את עניין הדוגמנית
לא תמיד יש התאמה בין התקציב להיצע הדוגמניות.
נישאים על כנפי ההצלחה של הקמפיין הקודם
בחרנו דוגמנית שלא היינו סגורים עליה במאה אחוז
ברוב הפעמים זה מסתדר
הפעם כבר מהקליק הראשון אני רואה שאנחנו בבעיה.
בכל זאת יש לי שנים של נסיון…
שלומית הלקוחה אוהבת מראה מאוד לא מעושה ומתאמץ
והדוגמנית שאיתנו, לא מספקת את הסחורה בלשון המעטה
במקביל מזג האויר ממש לא לטובתי
עננים באים והולכים וסערה מתקרבת
הטמפרטורות צונחות והדוגמנית קופאת מקור.
האווירה מסביב מתקדרת מרגע לרגע
לא רק במזג האויר, מבט אחד או שניים לצדדים
מספרים לי את כל הסיפור, והוא לא משהו.
הסנסורים שלי רגישים מאוד לאנרגיה הזאת
הצוות שמסביבי מתחיל לגלות אדישות
סוג של ייאוש והרגשה שרק כבר ייגמר היום הזה.
אז מה עושים
אני חוזר למודל שלי 5 קליקים לפתרון
מנסה לחשוב איך אני מחזיר דברים למסלול.
קודם כל ה frame – במה אני מחליט להתעסק ובמה לא
הכי חשוב עכשיו זה להכניס את שלומית חזרה לעיניינים
היא הברומטר של כולם.
אני לוקח אותה רגע הצידה , שואל מה קורה
למזלי היא מבינה עניין מתעשתת בשנייה.
אח״כ ה focus – אני מחליט לשים אותו על הדוגמנית
היא יותר מכולנו מרגישה שהיא לא ״מספקת את הסחורה״
אני דואג שתתחמם בין צילום לצילום, מנסה יותר לדבר איתה
להתעניין, להקליל את האוירה.
prespective – אני מחליט לשנות סדרים, לשנות לוקיישן
אולי איפור ושיער אחר, מחפש משהו להיאחז בו.
zoom in/zoom out – אני מחליט להפסיק להתעסק בקטנות , במה לא עובד
מחליט להסתכל על התמונה הרחבה – לעשות זום אאוט.
לשדר יותר אוירה חיובית על הסט, להרים את מצב הרוח.
ואחרון חביב ה exposure – מי מעורב עכשיו בפתרון וכמה זמן
אני מערב את כולם מחייה אנרגיות
נותן לאנשים טיים פריימינג של כמה זמן עוד יש לנו לצלם.
כמה סטים נשארו.
וכן שוב המודל שלי עובד
האוירה משתנה, הקצב עולה
אנחנו יותר מחייכים, מנסים למצוא את החיוב
מסיימים את יום הצילום על הקשקש
אור אחרון של שמש והגשם כבר מטפטף לנו על הראש.
כמה ימים אחר- כך שלומית מתקשרת
״אני רוצה להגיד לך תודה שלא ויתרת
כן, מודה היו שלבים שחשבתי לגנוז את הקמפיין
לארגן יום צילום חדש
עכשיו אחרי שראיתי את התמונות, נרגעתי
אני רואה שייש לי עם מה לעבוד.״
אחרית דבר
איך לצאת ממשבר זה שיעור שכל פעם לומדים אותו מחדש
זה מתחיל מההבנה שייש בכלל כזה
לעמוד מולו, לא לפחד ממנו
להבין שזה עוד שיעור שרק נצמח ממנו
אם יש לידך כלים להתמודד איתו
כאן הדרך באמת יותר פשוטה.