את מי פגשתי
את צוות הפסיכיאטרים הבכיר
של חטיבת הפסיכיאטריה לילדים ונוער
בית החולים שיבא תל השומר.
בנסיבות אחרות זה הי מלחיץ, מודה
הפעם זה היה ממש קליל.
ראש המחלקה הגיע אליי דרך המלצה של אשתו
היא היית הבסדנה אחרת שלי כמה חודשים קודם
והמליצה לו בחום.
איפה למה
נפגשנו בחדר משלי של נדיה גורנשטיין
אי אפשר לפספס כמה אני אוהב את המקום הזה
לקחנו קצת זמן להגיע לשיחת דיוק צרכים
דורון ראש המחלקה רצה להקליל
תקשיב הוא אמר , אנחנו ביום גיבוש
אחרי תקופה לא פשוטה של קורונה.
הצוות שלי צריך קצת אויר לנשימה
והאמת סומך עליך – ואם אשתי המליצה
אני לא דואג.
אז נלחצתי ברור שנלחצתי
ככה זה שהכדור לגמרי בידיים שלי
זה אני צריך עכשיו לג׳נגל בין קלילות
למשמעות של התהליך.
תקשיב הוא אומר לי גם
הם עייפים ממילים גבוהות והמשגות תיאורטיות
שים את זה בצד.
תכלס
לפעמים אנשים פשוט צריכים את האתנחתא הנכונה
כזאת שתיתן להן בדיוק את המרווח הדרוש
לשבת ולעבד דברים אחרת.
צילום יש לו דרך משלו להגיע לשם
זה מתחיל מלשים את השיפוטיות בצד
לתת למצלמה לעזור לנו להתבטא
אחרת, שונה, יצירתי
מסלול עוקף שכל אני קורא לזה
וזה ממשיך לזמן האיכות הזה
לשבת עם הקולגה שלך לעבודה
ולתת לתמונות לדבר
לפתוח ערוצים חדשים של היכרות
אז מה היה לנו שם ?
לאתגר צוות פסיכיאטרים
זה דבר לא פשוט
לקבל מהם הקשבה, הנאה
ובעיקר שיתוף פעולה
זה כבר הרבה מאוד.
לכמה שעות הם איפשרו לעצמם
לשים את התקופה המאתגרת שעברו, קצת בצד
להכיר אחד את השנייה עוד קצת יותר
לשים בצד הרבה ביקורת ושיפוטיות
ולהיות במרחב שמאפשר הרבה יותר קבלה
עצמית וגם זו של האחר.
הסוף היה שונה ומפתיע
דווקא החלק של השיתוף בסוף
לא עבר כמו שצפיתי
למרות כל השיתוף ותקשורת בזוגות
במליאה הם נמנעו
כאילו עבר שם איזה גבול
כזה שאותו כבר היה קשה להם לחצות
אז הנחתי להם
כמנחה חשוב לזהות את הנקודה הזאת
לתת לה מקום.
אז במקום זה שאלתי
מה לקחתם אתכם מהסדנה.
"סדנה מרתקת, מפתיעה ופותחת אופקים חדשים.
נדהמתי מהאלגנטיות של הסדנה
עם הדרכה מינימלית נפתח מרחב של חופש ויצירתיות
שלא ידעתי שיש לי גישה אליו.
דרך יפה ומרעננת לארגן חוויה פנימית מורכבת ומאתגרת."
זה מה שמאיה אלעזר פסיכיאטרית ילדים ונער
אמרה וגם כתבה לי מאוחר יותר.
זה משמח אותי מאוד עניתי לה למחרת
לפעמים כמה משפטים מדוייקים
פשוט מתמצתים את החוויה כולה.
