כמו לרכב על אופניים
לסיפור הזה יש כל כך הרבה קצוות
שיש מצב שהוא יהיה סיפור בהמשכים.
בראש שלי יש מלא קצוות של חוטים
ועכשיו אני צריך לבחור באיזה חוט של סיפור למשוך.
אז משכתי.
לפני חודשיים בערך איך שרק התחלנו לצאת מהגל הראשון
קיבלתי טלפון ממיכל מ Crazy line – קרייזי ליין.
רוצים לתאם איתך יום צילום עם Marina Maximilian מארינה מקסימיליאן.
זה המקום שאני ממש צריך להתאפק לא למשוך עוד קצה חוט
אז אני מתאפק.
5 דק אחרי זה טלפון מ סיגל דקל
ו שוב בראש שלי עוד כמה קצוות של חוטי סיפורים
ושוב אני מתאפק.
סיגל עובדת עכשיו בקרייזי ליין מעצבת להם קולקציות קפסולה
השמועות אומרות שהן נחטפות כמו לחמניות טריות.
שנים אני אומר שהיא בכלל הייתה צריכה להיות ארט דיירקטורית
במשרד הכי קריאטיבי שייש.
יש לה ראש מקורי ומעניין כזה שלא מוותר.
וחוץ מזה היא חרוצה ופרפקצוניסטית למות.
פעם זה היה מגיעה לצעקות על הסט
אנשים מהצד היו חושבים שזהו
יהיה פה רצח.
כמה דק אחרי זה כבר היינו צוחקים ביחד שוב.
היום אנחנו כבר לא צועקים אחד על השנייה.
בשביל שנינו לעבוד ביחד זה כמו לרכב על אופניים.
מבינים אחד את השנייה רק ממבט
גלגול קטן בעיניים
חצי מבט.
וככה אחרי סיור לוקיישנים
דיוקים ומחשבות איפה יצולם כל פריים
פנצ׳ר ישן באופניים ישנות שתוקן לצורך הצילומים
{ שבסוף לא צולמו }
המצלמה הראשונה שלי שהפכה לפרופס בתמונה
חווה אחת מדליקה בשולי בנימינה
שדות חיטה קצורים.
כל אלו היו רק תפאורה ליום צילומים
בסוף הגל הראשון
בתחילת הקייץ.
מרינה הייתה מקסימה
זה לא פשוט ככה בתוך כל הקורונה הזאת
לקפוץ ככה שוב לתוך עמדת הפרזנטורית.
לטובתי ולשמחתי היה שם גם Eran Pal
מאפר העל חלל שעושה אותה גם הכי יפה בעולם
ובואו, היא הכי יפה גם ככה סתם בבוקר בלי איפור.
בעיקר מרינה נתנה לי תחושה שהיא סומכת עליי.
לפני כמה ימים קפצתי עם המתבגרת שלי
לקניון אורות באור עקיבא.
בדרך אנחנו עוברים ליד חנות של קרייזי ליין
בכניסה פוסטר מהצילומים.
מרינה עם שמלת ג׳ינס בשדה חיטה קצור.
המתבגרת שלי שואלת אותי אם אני עוד מתרגש
שאני רואה צילומים שלי ככה בחוץ.
לקח לי שנייה לחשוב על התשובה
כי זה קצת כמו לרכב על אופניים
מכיר את התחושה
ונזכר שזה תמיד כיף לרכב על אופניים.
